אלעד סעדון

הסיפור מאחורי הרעיון

ב-2014, בגיל 20, איבדתי את סבתי וליוויתי אותה בדרכה האחרונה. באותו יום, בבית הקברות הגדול בירושלים, הרגשתי שמשהו חסר. היו שם קומות על גבי קומות חצובות בהר ושורות אינסופיות של בטון אפור. לא היה עץ או פינה ירוקה לנוח בה.

זה גרם לי לחשוב: למה המקום שאליו אנחנו מגיעים כדי להיזכר ולמצוא נחמה, מרגיש כל כך מנוכר? למה הפרידה מהחיים לא יכולה להשתלב עם צמיחה והמשכיות של הטבע?

לאורך השנים, דרך העבודה שלי כעובד סוציאלי, יצא לי ללוות לא מעט אנשים ברגעי משבר ואובדן. השאלות האלו חזרו שוב ושוב. כשהתחלתי לחקור, הופתעתי לגלות שקבורה טבעית וירוקה אינה סותרת את ההלכה היהודית - להפך, החזרה הישירה לאדמה היא המסורת המקורית שלנו. הבנתי שעם הטכנולוגיה של היום, כמו מיפוי GPS פשוט, אפשר לשמור על הזיכרון גם בלי לבנות מצבות אבן ענקיות.

כך נולד החזון של 'יער עד'. המטרה שלי היא לא רק לשנות את הדרך שבה אנחנו נפרדים, אלא ליצור מרחב חי, נושם וירוק, שיאפשר למשפחות להרגיש חיבור אמיתי - גם לאדם שאהבו וגם לטבע.

אם הרעיון הזה מדבר אליך - אני מזמין אותך להצטרף אליי ולעזור לנו להפוך את החזון הזה למציאות.